שירות שכולו השראה...
הייתה לי הזכות לסייע לבחורים בגיל ההתבגרות, ובמיוחד למשה (שם בדוי) בישיבה. משה הגיע עם רקע של חוסר ביטחון עצמי, הורים גרושים, ואב נוכח אך קשה. בשלב מוקדם בישיבה, הוא התקבל בקושי, מה שיצר לו תחושת נחיתות.
בהתחלה, סימנתי אותו כתיק אישי והתחלנו לשוחח על החיים, המהות והיעדים. נתתי לו משימות לשיפור הביטחון העצמי, שבסופו של דבר הובילו לשיפור ניכר. עם הזמן, אמנם היו לו אתגרים, אך המשכנו לעבוד יחד, והראינו לו כיצד לקחת אחריות ולדבר עם חברי הישיבה. בזכות הכלים שהוענקו לי, והעבודה המשותפת, חלו שיפורים ניכרים אצל משה – הוא התחיל להרגיש ביטחון בעצמו, ואף מנהל תוכנית לימוד בחופשה.
אני מודה על הזכות להיות חלק מהתהליך הזה
ביום אחד בתלמוד תורה הבחנתי בילד מכיתה ב' שנראה מתוח ומהוסס. לאחר שפניתי אליו בעדינות ושאלתי לשלומו, הוא שיתף אותי בסיפור קשה על הצקות שהוא חווה מבן כיתה גבוהה בהפסקות. הילד היה במצוקה גדולה, וסיפר שאיבד את האמון בדיווח למורים או להורים לאחר שלא התייחסו לדבריו ברצינות.
עודדתי אותו על האומץ שגילה כשבחר לשתף אותי. עבדנו יחד על פיתוח כלים להתמודדות אסרטיבית מול הילד המציק, ותרגלנו משפטים שיחזקו אותו. במקביל, פעלתי לשתף את המחנכים ואת המנהל כדי לטפל בנושא.
שבועיים לאחר מכן פגשתי אותו שוב – הפעם עם חיוך רחב על פניו. הוא סיפר בשמחה שהבעיה נפתרה, שהוא כבר לא חושש ומרגיש הרבה יותר טוב לבוא ללימודים.
המפגש הזה חיזק בי את התחושה שמשמעות השירות שלי היא לעזור לתלמידים ולעשות שינוי אמיתי ברווחתם האישית
הצלחה בחינוך היא לא סיפור עם סוף מוגדר, אבל יש רגעים שמשנים חיים – התחלה חדשה, חיוך קטן, או הידיעה שמישהו שם בשבילך.
במהלך השירות שלי בארגון "חברים", ליוויתי שני נערים שהיו זקוקים להקשבה ולתמיכה: **, שסבל מעייפות ועצבות עד שגילינו יחד בעיה רפואית ששינתה את מצבו, ו***** שהתמודד עם קשיים אישיים ומשפחתיים, וחזר לישיבה בזכות שיחות עידוד שלא ויתרתי עליהן.
הסיפורים האלו מזכירים לי כמה חשוב להיות שם עבור מי שזקוק לנו. תודה לארגון "חברים" על האפשרות לקחת חלק בשינוי הזה.
במסגרת התנדבותי אני משרת כיום כרכז מבצעים (סמב"צ) בתחנת עציון.
במהלך השנה האחרונה קיבלתי קריאה דחופה לסייע באיתורו של בחור שנעדר במשך שלושה ימים. לאחר תחקור ראשוני עלה חשש ממשי לחייו, והחלטתי למקד את החיפושים באזור ירושלים – מקום שבו נהג לטייל ושאינו פשוט לסריקות בשל הסבך והחורבות שבו.
לאחר כשעה של חיפושים, שמעתי קולות מצוקה מאחת החורבות. שם מצאתי אותו כשהוא תשוש לאחר שלושה ימים ללא מזון ושתייה, כששרד בקושי משתיית מי מעיין מזוהמים. בבדיקות רפואיות ראשוניות שביצעתי, התברר שהוא ניסה לשים קץ לחייו על רקע משבר אישי קשה.
תוך תיאום רגיש עם המשטרה ואנשי ההצלה, דאגנו להוציא אותו מהשטח בצורה בטוחה להמשך טיפול רפואי ומעקב.
מקרה זה הוא אחד מתוך עשרות מקרים שבהם זכיתי, בחסדי שמים, להציל נפשות בישראל – זכות גדולה שמניעה אותי בכל יום מחדש.
שנכנסתי לעמותה בה אני משרת, חלוקת הירקות השבועית למשפחות נזקקות התקיימה בצורה מצומצמת וללא סדר מוגדר, מה שיצר לא פעם אי-נעימויות בקרב המשפחות – אוכלוסייה קשת יום שראויה לכל הכבוד והתמיכה.
החלטתי לקחת את ניהול החלוקה לידיי, ולהפוך אותה לתהליך מסודר ומכבד. יצרתי מערכת רישום מסודרת, כך שכל משפחה מקבלת את חלקה בצורה הוגנת. כתוצאה מכך, כמות החלוקות הוכפלה, והתגובות החמות לא איחרו להגיע. אנשים ניגשים אליי ומשבחים את הסדר והאווירה המכבדת – מה שהפך את החלוקה לאירוע חיובי, כמעט כמו מכירה מרגשת.
אני רוצה להודות לכם על ההזדמנות לפעול למען משפחות אלו, ובפרט לרכז מנחם, שתמיד זמין לכל שאלה או עזרה.
תודה לצוות המיוחד של השירות האזרחי על התמיכה והליווי – יחד עושים שינוי אמיתי!
ברצוני להודות על ההזדמנות שניתנה לי לשרת כמדריך מוגנות במסגרת השירות האזרחי – תפקיד שאני רואה בו שליחות אמיתית.
התפקיד מאפשר לי לסייע לילדים ולנוער במצבים רגישים, לחזק את תחושת הביטחון שלהם, ולהטמיע ערכים של שוויון וכבוד הדדי. בכל יום אני חווה את החשיבות של נוכחותנו בשטח ואת התרומה המשמעותית שלנו לרווחת הקהילה.
תודה על הליווי, ההכוונה והתמיכה, שמאפשרים לי לממש את היכולת שלי להשפיע לטובה. בזכותכם, השירות הפך עבורי לחוויה מעצימה ומשמעותית.
ברצוני לשתף אתכם בסיפור מעורר השראה שקרה במהלך שירותי האזרחי, במסגרת פעילותי לסיוע לנזקקים.
אוריה, נער כבן 13, הובא לתשומת ליבי על ידי מנהל בית הספר שבו למד. הוא היה במצב של חוסר עניין מוחלט בלימודים, חברים ואפילו בחייו האישיים. אוריה, בנו של זוג הורים גרושים, ניהל אורח חיים חסר סדר ובילה את ימיו במשחקי מולטימדיה.
לאחר פגישות רבות ושיחות מעמיקות, הצלחתי לשכנע את אוריה ואת הוריו לשקול פנימייה שיכולה להתאים לצרכיו המיוחדים. בהתחלה, הוא היה מלא בספקות והציב תנאי של "שבוע ניסיון". כיום, שלושה חודשים אחרי שהצטרף לפנימייה, אוריה מגלה אחריות ומתחיל למצוא את מקומו.
שיחת טלפון שערכתי איתו המחישה לי את השינוי: הוא תיאר את החברים החדשים שמצא, את האהבה שלו לרכיבה על סוסים, ואפילו את הקשיים, כמו שעמום בסופי שבוע בבית. למרות זאת, הוא נשמע שליו ובשל יותר.
העבודה עם אוריה מילאה אותי בסיפוק עצום, לראות אותו גדל ומתחיל לקבל אחריות על חייו. תודה גדולה לארגון חברים על התמיכה שמאפשרת לנו, המתנדבים, להיות שותפים למסעות המשמעותיים הללו ולהשפיע באמת.
במהלך שירותי בעמותה, נתקלתי בסיפור מרגש של אדם בשם מוטי, אדם מבוגר ובודד בשכונה, המתגורר לבד ומתמודד עם אתגרים רבים, כולל דיכאון וקשיים אישיים נוספים. כשהתבשרנו על מצבו, החלטנו לקחת על עצמנו את פרויקט עזרתו ולהיות שם בשבילו.
יום אחד, מוטי הגיע אלינו בבכי, כשהוא מגלה כי רכבו החדש נגנב. היה זה רגע קשה, בו הרגיש אבוד ונבוך לנוכח המצב, במיוחד עם התמודדותו עם ביטוח שמנוגד לו. מה שקרה בהמשך היה מדהים – כל הצוות נרתם לסייע לו בכל מה שקשור לגניבה, במטרה להקל עליו ולהשיב לו את תחושת הביטחון.
לא אשכח את המשפט שמוטי אמר לי באותו הזמן: "בלעדיכם זה היה יכול להיגמר אחרת לגמרי מבחינתי... נתתם לי טעם לחיים". המשפט הזה גרם לי להבין עד כמה אנחנו, לעיתים, לא מבינים עד כמה מעשינו הפשוטים יכולים להיות בעלי משמעות כל כך גדולה.
הייתה לי הזכות להיות חלק ממשפחת חברים המורכבת מאנשים נפלאים, ואני מבקש להודות במיוחד לרכז התותח מנחם וינבך, שתמיד קשוב לכל בעיה ומגיב במאור פנים ובסבלנות אין קץ.
תודה על ההזדמנות להיות חלק מהעשייה המדהימה הזו, שמספקת לנו את האפשרות לשנות חיים.
במהלך שירותי האזרחי שירתתי במשטרת כפר סבא ביחידת המודיעין בתפקיד מנתח מידע. השקעתי רבות בשירות, עבדתי קשה והקפדתי ללמוד ולהתמקצע בתחום. בזכות ההשקעה והמאמצים, הצלתי להראות למפקדיי את יכולותיי והייתי חלק חשוב בצוות.
לאחר תקופה של הצלחה והשגים מקצועיים, קיבלתי הזדמנות נדירה – להתקבל לתפקיד מסווג במודיעין של המשטרה. מדובר בהזדמנות יוקרתית מאוד, הכוללת הכשרה מיוחדת, והצלחתי להגיע אליה בזכות ההכוונה וההמלצות החמות של מפקדיי, שתמכו בי לאורך כל הדרך.
הקידום הזה, שנראה אולי רחוק בתחילת הדרך, לא היה מתממש אלולא התמיכה וההזדמנויות שהיו לי במהלך השירות האזרחי. היום אני מבין כמה משמעותי היה השירות הזה, שמכין אותנו ללקחת אחריות ולהגיע למקומות שהיינו חולמים עליהם.
אני מודה לארגון חברים על התמיכה הבלתי פוסקת, שמאפשרת לי ולהרבה אחרים לקחת חלק בדרך משמעותית ומאושרת.
עברו כמעט שנתיים מאז סיימתי את השירות האזרחי שלי דרך ארגון חברים, שבו שירתתי במשטרת ישראל בתפקיד טכנאי תקשוב ביחידה הטכנולוגית. השירות הזה היה חוויה מעשירה ומלמדת, שבה צברתי ניסיון יקר ערך בתחום התקשוב והמערכות.
לאחר השירות, הוזמנתי לעבוד בבתי החולים רמב"ם במסגרת פרויקט שדרוג המחשבים במחלקות וגיבוי חומר רפואי. פרויקט זה היה אתגר משמעותי, אך בסיומו הוצע לי תפקיד רכז מערכות מידע בקופת חולים מכבי שירותי בריאות במחוז הצפון. היום, כשאני בתפקיד כבר למעלה משנה וחצי, אני אחראי על כ-30 מרפאות ברחבי הצפון, נותן מענה לתקלות, מנהל פרויקטים בתחום המיחשוב ומערכות המידע, ובנוסף אחראי על כל נושא המערכות הרפואיות במחוז.
אני מודה לה' על כל ההזדמנויות שניתנו לי בעבודה, אני נהנה מהתפקיד, מתקדם בו ומתפרנס בכבוד. אך עבורי הדבר החשוב ביותר הוא לנסות לקדש שם שמיים בכל מעשה שלי.
כל ההצלחות הללו היו אפשריות בזכות הניסיון שצברתי במסגרת השירות האזרחי. רציתי להודות לך באופן אישי על הליווי והתמיכה לאורך כל הדרך, ולארגון חברים בכלל, על כל מה שעשיתם עבורי. יישר כוחכם, עלו והצליחו בכל מעשה ידיכם, וימשיך להתקדש שם שמיים על ידיכם.
איך שירות ביטחוני טכנולוגי שינה את חיי?
כשהגעתי לאירוע משפחתי לפני כמה חודשים, לא שיערתי שאני עומד לשמוע את אחת השיחות הכי משמעותיות בחיים שלי. זה היה בחתונה של בן דוד שלי. אני, כמנהגי, הסתובבתי בין האורחים עד שלפתע הוא ניגש אליי ושאל אם אפשר לשוחח. אחרי כמה דקות של שיחה, גיליתי שהוא שירת בשירות אזרחי בתפקיד טכנולוגי בתחום המחשוב, והתחלנו לשוחח על החיים, על קריירה, ואפילו על ההתלבטויות שלי.
הוא שם לב שאני לא בטוח במה לעשות עם עצמי, ושהתלבטתי אם יש לי באמת מקום במערכת הביטחונית. הוא לא רק הקשיב, אלא גם נתן לי עצה ששינתה את כיוון חיי: "תתחיל ללמוד תחום טכנולוגי במסגרת השירות האזרחי. יש המון הזדמנויות בתחום ה-AI שיכולות להוביל אותך לתפקידים מאוד חשובים במערכת הביטחונית."
הייתי ספקן בהתחלה, בעיקר בגלל שאני לא הייתי בטוח אם זה הצעד הנכון. אבל אחרי שבן דוד שלי המשיך להסביר לי על האפשרויות, משהו השתנה אצלי. החלטתי ללכת על זה, ולשלב את הלימודים בתחום טכנולוגי במסגרת שירות אזרחי, שם קיבלתי את ההכשרה שהייתה לי כל כך חיונית.
לא עבר זמן רב, וכשהתחלתי את לימודי ההתמחות בתחום ה-AI במסגרת השירות, הדברים התחילו להתחבר. סיימתי את הלימודים בהצלחה, ומצאתי את עצמי משתלב בתפקיד ביטחוני יוקרתי ומאתגר, שתואם את כל מה שחלמתי עליו. היום אני עובד במערכת הביטחונית, ואני לא יכול להאמין לאן הגעתי – זה פשוט היה בזכות הכיוון שנתן לי בן דוד שלי וההזדמנויות שהשירות האזרחי סיפק לי.
אני זוכר איך אחרי שהשתבצתי לתפקיד, חיפשתי אותו שוב ואמרתי לו, "תודה, אתה לא מבין איך השיחה שלנו שינתה לי את החיים." אני מלא בהכרת תודה על העצה שנתן לי, ובזכותו אני כאן היום, בתפקיד שאני כל כך גאה בו.
ראשית, אני רוצה להודות על הזכות לשרת במסלול חברתי במסגרת השירות האזרחי. שירתתי בישיבה לנוער בסיכון, זכיתי לתמוך ולסייע לבחורים ולהיות חלק משינוי חיובי בחייהם.
רציתי לשתף אתכם בחוויה שהייתה לי במהלך השירות, חוויה שהבהירה לי את משמעות השליחות והאחריות שמלווים את העבודה הזו. בתפקידי, הייתי מלמד וחונך בישיבה, ותפקידי העיקרי היה להקשיב לבחורים ולעזור להם להתמודד עם האתגרים השונים שמולם.
יום אחד, אחד הבחורים, שהיה נמרץ ופעיל מאוד, ניגש אליי. כבר היו לנו הרבה שיחות, והוא ידע שאני אוזן קשבת ויכול לסייע לו. הפעם, הוא היה מאוד מבולבל ומרגיש סערת רגשות. לקחתי אותו הצידה לשיחה פרטית, שם הוא חשף בפניי משהו קשה שהוא עשה עם חברים בשכונה. הוא ביקש ממני לא לספר לאף אחד, והזהיר אותי כי אם אגלה את הסוד, הוא כבר לא יוכל להאמין לאף אחד.
הייתי במצב של דילמה קשה: מצד אחד, הבנתי שמעשהו לא נוגע רק לו, אלא גם למעורבים אחרים, והיה צורך לפנות לעזרה ממדריך מקצועי, אך מצד שני, לא רציתי לאבד את האמון שהבחור השקיע בי. אחרי שדיברתי עם הצוות המנוסה בישיבה, פנינו לראש הישיבה, הרב אהרון גלברט, וסגנו, הרב שלום פרידמן, כדי לקבל הנחיות כיצד לטפל במצב בצורה נכונה, ובסופו של דבר הכל הסתדר בצורה הטובה ביותר. אני רוצה להודות גם לרכז שלי שהדריך אותי והיה שם לכל אורך הדרך. הוא תמיד עזר, ייעץ והתעניין במצבנו בצורה מקצועית ומסורה, עם הרבה סבלנות ואכפתיות.
הקודם
הבא